<h1>ספר השולחן הלכ' סעודה שער ראשון</h1>
<h2>דף ל.</h2>
אמרו חכמים במסכת יומא [ל' ע"א], הלכה בסעודה, יוצא אדם להשתין מים, נוטל ידיו ונכנס, ופירשו שם מפני שצריך לשפשף ניצוצות הניתזין על גבי רגליו, כדי שלא יראה ככרות שפכה. לפיכך פסק רבי יעקב ז"ל, שהיוצא להשתין מים, אם לא שפשף בידיו אין צריך ליטול ידיו, שפשף בידיו, כשנוטל אין טעון ברכה. והרי זה דומה למי שהיו ידיו מטונפות בטיט ובצואה, שאין צריך לברך על נטילת ידים. ואפילו אשר יצר לא היה מברך רבינו מאיר ז"ל, אבל רבי יצחק ז"ל היה רגיל לברך אשר יצר.
